על כרזת האקסודוס

אחת הכרזות החשובות שעיצב עמנואל כהנא היתה לסרט האמריקאי אקסודוס 1962, של הבמאי והמפיק הנודע אוטו פרמינגר. כהנא עיצב את הכרזה כשהוא משתמש בתבנית הידיים המורמות ואוחזות בנשק (סמל מהפכה מוכר) אשר הופיע בכרזה המקורית שנעשתה בארה"ב (עיצב סול באס). כהנא, שהיה בעצמו עולה חדש שהגיע באוניה מרומניה, צירף לכרזה דימוי של ספינה והמוני אדם הנאבקים בגלי הים ובכך העלה על נס את סיפורי ההעפלה ההירואים השזורים בתולדות המדינה. 

שפתה החזותית של הכרזה המקורית היא אוניברסלית, וקושרת את סיפור האנייה אקסודוס לסיפורי גבורה נוספים במקומות ובזמנים אחרים, אך הכרזה של עמנואל כהנא מספרת את הסיפור ההגמוני הישראלי, כאשר דימוי האונייה מציג את המאבק המדיני של התנועה הציונית בשלטון הבריטי. בכרזה זו, כבדוגמאות נוספות של כרזות לסרטים ישראליים, עשה כהנא שימוש בדימויים ציוניים איקוניים, שהתקבעו בזיכרון הקולקטיבי כחלק מסיפור בנייתה של אומה, ועוגנו בתודעת הכול באמצעות כרזות, אלבומים, תצלומי עיתונות וחומרי תעמולה נוספים.
אף על פי שהסרט הוא סרט קולנוע אמריקני, הסרט צולם ברובו בישראל והשתתפו בו אף שחקנים ישראלים ביניהם: דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים. הסרט נחשב עד היום כאבן דרך בקולנוע הישראלי כסרט שבו רכשו ישראלים ידע מקצועי קולנועי שהשתמשו בו לאחר מכן בסרטים ישראליים מקוריים.

אף שהסרט אקסודוס היה מלודרמה הוליוודית, שמהלה בִּדְיון בעובדות היסטוריות, הנושא והעיתוי עשו אותו לאירוע בהיסטוריה של ישראל. בזמן שהסרט צולם בישראל ובקפריסין, הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת, שאדולף אייכמן נתפס ונמצא במעצר בישראל. כחודשיים לאחר שנפתח משפטו בירושלים עלה הסרט אקסודוס על מסכי הקולנוע בישראל. וכך, בעודם עוקבים בדריכות ובאימה אחר העדויות במשפט אייכמן, ששיחזרו את מוראות השואה, העביר אקסודוס את אזרחי ישראל מגיא צלמוות אל פסגות המאבק להקמת המדינה. והם צפו בו בהמוניהם. הסרט הצטרף להיסטוריה "מטעם" של תנועת שחרור לאומי, היוצרת לעצמה מיתולוגיה לאומית ומטפחת את מיתוס ההעפלה ומרכיב הגבורה בשואה על פי צרכיה של החברה הישראלית המתגבשת. אקסודוס חיזק את התפישה "משואה לתקומה", שטופחה בישראל מראשית ימי המדינה, וגם ביסס והעמיק את תפישת הקשר הסיבתי בין המאבק של היישוב לבין ההחלטות של בריטניה ושל האו"ם בהקשר לסיום המנדט, לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית. 

• הטקסט נשען על מאמרה של בתיה דונר "כרזות קולנוע – עמנואל כהנא מעצב חלומות", שיראה אור בספר על אודות המעצב עמנואל כהנא.