מבין יצירותיו של עמנואל כהנא, כרזות הקולנוע שעיצב בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הן הידועות ביותר. כהנא היה המעצב המוביל בתעשיית הקולנוע בישראל, ולצידו של חיים פלד  במשרד פרסום פלד פיתח את תורת הפרסום בתחום זה. בפרסום פלד עיצב כהנא יותר מ-150 כרזות לסרטי קולנוע. פלד סיפר כי כהנא היה "ממש משוגע על עולם הקולנוע ומעורה בתרבות הסרטים. באותה תקופה היה צריך לשבור מוסכמות ולהוכיח כי בעזרת פרסומת מקצועית אפשר להגדיל משמעותית את רווחי הקופה".

כהנא ליווה חברות רבות בתעשייה הישראלית מראשיתה. הוא היה אחראי לעיצוב פרסומות של מוצרי צריכה ומוצרי מזון רבים של חברות ישראליות, ביניהן: מזגני תדיראן, מוצרי פז, אמקור, מפעלי כור, בית הפנקייק, אמקא, סריגי אומן, מזרני קיסריה, גלידת מה-קור, מקורות, אביק-תרופות, אייר פראנס, לודזיה, רוטקס, ויטלגו, צמר החסידה, סנפרוסט, גלובוס גרופ, עץ הדעת, אל על, אופנת אתא. הוא עבד גם עם גופים ציבוריים, ביניהם: לשכת הפרסום הממשלתית, משרד החינוך, משרד השיכון, משרד החקלאות ומשרד התקשורת.

כהנא עיצב עשרות תערוכות בישראל ובחו"ל, ביניהן: תערוכת "יריד המזרח" ב-1962 כמייצג של  חברת הביטוח הסנה, תערוכת הבולים הבינלאומית בירושלים ב-1978, תערוכות בירידים "אדם ועולמו" עבור חברות שונות, תערוכות אגריטך – עולם החקלאות, ושלל תערוכות בגני התערוכה (מזון, חקלאות, חשמל, צעצועים ועוד), ותצוגות בתערוכות העיצוב החשובות בעולם. כהנא יצר מאות סמלילים (סמלי לוגו) ידועים המזוהים עם החברות שעבורן נוצרו. 

בתחום הטיפוגרפיה, כהנא עיצב לכל פרסומת ולכל כרזת קולנוע סוג אות שונה, כשהוא מתאים בין המבנה, הסגנון, הצבע והנפח של האות, שאותה רשם ביד, לבין התוכן והמסר. הידע שלו באמנות האוריגמי שימש אותו רבות בעיצוב האותיות הנפחיות, ולעיתים היה בונה דגמים של האותיות מקרטון עבור תערוכות כדי לבחון אותן בחלל. הוא תמיד שאף לחדש ולהיות מקורי ולא לחזור לדברים שכבר יצר בעבר.