כרזות הקולנוע היו אמצעי הפרסום הבולט ביותר במרחב הציבורי משנות ה-60 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20. בתקופה זו עיצב עמנואל כהנא כ-150 כרזות לסרטים, שנתלו על לוחות המודעות בערים, בשלטי הכניסה לבתי הקולנוע ובחזיתותיהם. הקולנוע היה אחד מאהבותיו הגדולות של כהנא, והשילוב של אהבה זו עם אהבתו לעיצוב הניב כרזות שטרם נראו כמותן בישראל. הפורמט הנרחב אִפשר לכהנא לבטא את היצירתיות המתפרצת שלו במשטחי צבע גדולים, בטיפוגרפיה של אותיות ייחודיות ובהצגת סצנות נועזות. על תרגום שמות הסרטים לעברית היה אמון חיים פלד, שותפו לדרך ובעל משרד הפרסום. כהנא עיצב כרזות קולנוע לסרטים הוליוודיים ("אקסודוס", "אל סיד", "טרזן והנמר מוודו", "זרים ברכבת"); בריטיים ("המשרת", "איש משרד החוץ", "ו… הפצצה תיסוב לאחור", "חופשת קיץ"); גרמניים ("בכוח האהבה", "1000 העיניים של ד"ר מבוזה"); וגם לסרטי קולנוע ישראליים (ביניהם: "חבורה שכזאת", "קזבלן", "אלדוראדו").